יצא לכם ללכת בעקבות הלב? ולהגשים חלום, פשוטו כמשמעו?
באחד החלומות היחידים שאני זוכרת מילדותי אני יושבת לי על הדרך הראשית בכפר (אני אפילו לא בטוחה אם הייתה סלולה אז) ומכינה עוגות בוץ, בסבלנות – עוד ועוד עוגות בין שתי ידי הקטנות…
Fast forward…
40 שנים מאוחר יותר הגשמתי את חלום הילדות שלי – חזרתי "לשחק בבוץ" בסטודיו שהקמתי – גליליקה. אבל האמת היא שזה היה ממש טוויסט בעלילת חיי, טוויסט לגמרי לא מתוכנן…
הייתי מחנכת בחינוך המיוחד כבר כ-20 שנה, עבודה שאהבתי בכל ליבי, כשפתאום נעלם לי הקול.
בדיקות העלו מחלה אוטואימונית, והתוצאה היתה הפסקת עבודה מיידית בכאב לב גדול.
בבת אחת נותרתי ללא תלמידי האהובים, ללא תעסוקה ובלי יכולת דיבור – ריק גדול…
כדי למלא את זמני ולרפד את הלב הדואב יצאתי לצעידות ממושכות בטבע, הקמתי לי גינת ירק, השקעתי את עצמי בבישולים, מרקחות והחמצות…
אבל זה עדיין לא הספיק, הייתי זקוקה לעיסוק נוסף – יצירתי, שימלא אותי שמחה והתלהבות.
זה היה הרגע שנזכרתי בחלום ובאהבה ישנה שלי מילדות – הקרמיקה. רק ההיזכרות כבר מילאה אותי זיקוקים של התרגשות…
חזרתי ליצור בחוג קרמיקה, היא מילאה אותי שמחה, סיחררה אותי בשפע רעיונות יצירתיים, ולא פחות מכך נסכה בי רוגע מעצם המגע בחומר הנעים והתראפויטי.
משם הדרך לפתיחת סטודיו משלי היתה סלולה – היה לי ברור שזה התחום שאני רוצה להפוך לעיסוק שלי!
מאז, כבר כמעט עשור, אני נהנית מכל רגע – ממגע החומר, ממלאכת הכפיים, עפה ביצירה שמשמחת אותי ואחרים, מתמחה במגוון טכניקות רחב ונלהבת ללמוד עוד ועוד – זכות גדולה לעסוק במה שיש לי תשוקה אליו. והכי הכי: חזרתי ללמד (אמנם במינונים קטנים) וכמו שתמיד הרגשתי -לעורר באחרים את אותה ההתלהבות, זה אושר גדול!
לחיי הגשמת חלומות!
